מושב זה יתמקד במחקרים העוסקים במבנה הקרום והמעטפת, התפתחות אגנים, דפוסי השקעה וסטרטיגרפיה, טקטוניקה וגיאודינאמיקה. נשמח לקבל תקצירים הכוללים מחקרים חדשים המבוססים על נתונים סייסמיים, סייסמולוגים, קידוחים, שיטות פוטנציאל וגישות גיאופיסיות חישוביות לניתוח תת-הקרקע. מחקרים המציגים סינתזות רגיונליות, מחקרים ממוקדי שיטה ו\או אינטגרטיביים, חידושים טכנולוגיים ו/או מתודולוגיים בתחום חקר תת-הקרקע יתקבלו בברכה.

המושב יעסוק בתעשיית המחצבים בישראל ובעולם, ויסקור מדיניות כריה וחציבה וכן פרויקטים מעניינים בתחום. המושב מזמין תקצירים המציגים עבודות ורעיונות שונים, הקשורים בגיאולוגית מחצבים.

תחום הגיאו-ארכאולוגיה כולל מגוון רחב של נושאי מחקר המשלבים שאלות וכלים מתחומי הגיאולוגיה ויישומם באתרים ארכיאולוגיים. בנוסף, אתרים ארכיאולוגיים אוצרים בתוכם מידע על תהליכים סביבתיים רבים ובכך מאפשרים מחקר גיאולוגי מגוון המשלים את המחקר הארכיאולוגי. לפיכך, לגיאולוגיה ולארכאולוגיה נקודות ממשק רבות אשר יכולות לתרום להבנה סינרגיסטית של כל אחד מהתחומים באמצעות מחקר משותף המשלב כלים משתי הדיסציפלינות.
מושב זה מתמקד בממשקים שבין תהליכים גיאולוגיים ופעילות אנושית בעבר, ובתרומתה של הגיאוארכאולוגיה להבנת האקלים והנוף הטבעי והתרבותי מרגע הופעת האדם, בדגש על המסדרון הלבנטיני מראשית הפלייסטוקן ועד לתקופות ההיסטוריות המאוחרות. חוקרים המתעניינים בפענוח ההיסטוריה האקלימית והסביבתית תוך שימוש והתייחסות לאתרים ארכאולוגיים ופעילות האדם, ההשפעה ההדדית שבין פעילות האדם ותהליכים טבעיים, תהליכי ההווצרות של אתרים ארכאולוגיים, וכן מחקרים אחרים הנוגעים בתחומים אלו בכלים שונים ומגוונים, מוזמנים להציג את מחקריהם. כן תתקבלנה בברכה הרצאות הנוגעות ליישום של שיטות גיאולוגיות שונות באתרים ארכאולוגים. מטרתו של מושב זה היא להעשיר את הדיון המדעי באמצעות חיבור של תחומי ידע אמנם סמוכים – גיאולוגיה וארכיאולוגיה, אך לעיתים מנותקים זה מזה. כמו כן מושב זה עשוי להאיר את אפשרויות השימוש במתודולוגיות גיאולוגיות וחשיבותן גם לדיספלינות נוספות.

המושב יעסוק בשני היבטים מרכזיים:
1. הנגשת הגיאולוגיה לציבור הרחב – הצגת יוזמות, פרויקטים, מחקרים ופעילויות שמטרתן לקרב את הציבור לעולם הגיאולוגיה, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, וכלים דיגיטליים מתקדמים.
2. הוראת הגיאולוגיה בעידן הבינה המלאכותית – דיון בהשפעת טכנולוגיות AI על דרכי ההוראה, הלמידה והמחקר בתחום הגיאולוגיה, ובדרכים לשמר את התחום כחדשני, רלוונטי ומעורר השראה בקרב הדור הצעיר.

המושב יכלול שני חלקים משלימים:
חלק ראשון: הצגות קצרות של חוקרים, מרצים וסטודנטים על פרויקטים ומחקרים העוסקים בהוראה, למידה והנגשה של הגיאולוגיה באמצעים חדשניים. חלק שני: שיחה מנוהלת ודיון פתוח בהשתתפות הקהל בנושא "הרלוונטיות והעדכניות של הוראת הגיאולוגיה בעידן הבינה המלאכותית" – כיצד ניתן להיעזר בכלים החדשים, מהם הסיכונים וההזדמנויות, וכיצד נכון לעצב את עתיד הוראת הגיאולוגיה בישראל.

תנופת הבניה בארץ בשנים האחרונות, לרבות אתגרים בתת הקרקע, מהווים הזדמנות למחקר ופיתוח ולתובנות ממקרי חקר בתחומים שונים של מכניקת הקרקע והסלע. בנוסף, קיים עיסוק הולך וגובר בתחומי הסיסמולוגיה, יציבות מדרונות, בולענים באזורי פיתוח ובשטחים פתוחים, שקיעות קרקע ועוד. אנו מזמינים אתכם להגיש תקצירים להרצאות ולפוסטרים בתחומים השונים הללו של גיאולוגיה הנדסית וסיכונים גיאולוגים, הן מעולמות האקדמיה והן מהניסיון הפרקטי בשטח.

המושב המוצע יהווה במה לעבודות ממגוון נושאים הקשורים במחזור ההידרולוגי, החל מסופות גשם, דרך יצירת נגר עילי, חלחול בתווך הבלתי רווי, העשרת מי התהום ותנועתם בתת הקרקע אל עבר המוצאים הטבעיים, וכן לעבודות העוסקות בהשפעת פעילות האדם בעבר, בהווה ובעתיד על מחזור המים הטבעי. במושב זה נשמח לשמוע הרצאות ולראות פוסטרים המקדמים את הידע המחקרי התיאורטי והשימושי, תוך דגש על שימוש בכלי מחקר ושיטות חדשניות המשפרות את ההבנה על המערכת הטבעית והמופרת.

This joint industry-academia session will explore how collaborative research and innovation can and are shaping the future of the geosciences, highlighting themes such as cutting-edge advancements in geological and geophysical surveying and analysis, the integration of digital technologies, sustainable applications in energy and mining, and strategies for bridging the skills gap between research and practice. We invite abstracts and talks that present case studies of successful partnerships, novel technologies or methodologies, interdisciplinary approaches to environmental and resource challenges, and initiatives supporting education, training, and workforce development. Contributions that demonstrate considerable impact, foster dialogue between sectors, and offer actionable insights for future collaboration are especially encouraged.

Methane is a potent greenhouse gas in the atmosphere. It is produced and consumed in marine and lacustrine systems. Understanding gas variability there, however, is still a major challenge because of the variety of biogeochemical and physical factors that control its dynamics. Studies focusing on gas detection and monitoring, performed by various methodologies - remote sensing, geotechnical investigation - are welcome, as well as multi-physical numerical modelling from the molecular to the reservoir scale. The session will provide a platform for current knowledge in areas of subsurface fluid flow, bubbles in sediment and water column, gas hydrates (formation and destabilization), cold seeps, pockmarks and mud volcanoes, specifically, and on methane fluxes and their role within the carbon cycle and biodiversity, in general.

המושב יקבל בברכה הצגה של מחקרים ממגוון רחב של נושאים בתחום חקר רעידות אדמה, כולל אך לא רק: מחקרים המקדמים הבנה טובה יותר של הפעילות הסיסמית המקומית והאזורית ומשמעותה לגבי הטקטוניקה באזורינו; מחקרים העוסקים בפיסיקה של רעידות אדמה ומנגנונים מכניים של שבירה כפי שבאים לידי ביטוי בכלי עיבוד וניתוח סיסמולוגים; סיסמולוגיה אנתרופוגנית - מחקרים העוסקים בחתימה הסיסמית של פיצוצים, פעילות אנושית, והאבחנה ביניהם לבין רעידות אדמה; נושאים בסיסמולוגיה הנדסית; טומוגרפיה סיסמית ומבנה כדוה״א; שילוב של כלים של בינה מלאכותית במחקר סיסמולוגי; שילוב של שיטות מדידה חדשניות – מכשירים בעלות נמוכה, חיישנים אקוסטיים מבוזרים (DAS); מערכות התרעה מפני רעידות אדמה והיבטים אפליקטיביים וחברתיים בנושא.

ה"אזור הקריטי" הוא אזור המפגש בין האטמוספירה, ההידרוספירה, הליתוספירה והביוספירה על פני חלקיו היבשתיים של כדור הארץ, והוא בעל חשיבות רבה בקיום החיים על פני כדור הארץ. התהליכים המעורבים ביצירה, בהתפתחות, בבליה ובהסרה של שכבה חיונית זו, המשתרעת למן צמרות העצים ועד לסלע האם ולקרקעות המתפתחות עליו, הם חלק מרכזי במשובים המקומיים והעולמיים המווסתים את התנאים הסביבתיים על פני כדור הארץ וכן ביכולת שלו לתמוך באוכלוסיה הצומחת.
במושב זה אנו מזמינים חוקרים העוסקים בחקר אזור הקריטי על היבטיו השונים, כגון מחקרים אשר עוסקים בתהליכי בליה וסחיפה, בהתפתחות ויציבות קרקע, סדימנטים וקרקעות כארכיב של תנאי הסביבה והאקלים בעבר, פליטת וצבירת אבק, מחזורים גיאביוכימיים בקרקע, ויחסי הגומלין בין מרכיבים שונים באזור הקריטי, להציג את מחקריהם.

המושב יעסוק בהיבטים מגוונים של חקר הכנרת - מאגם קדום ועד לאגם מודרני הנתון לשינויים סביבתיים, אקלימיים ואנתרופוגניים. במהלך העשורים האחרונים הצטברה בכנרת ובסביבתה כמות ידע רבה ממחקרים גיאולוגיים, גיאומורפולוגיים, הידרולוגיים, גיאוכימיים וביולוגיים, שהעמיקו את הבנתנו את תולדות האגם, הדינמיקה שלו ואת תפקידו במערכת האזורית של השבר הסורי-אפריקאי.
הנושאים בהם יעסוק המושב כוללים מחקרים העוסקים בשחזורי אקלים קדומים על בסיס קידוחים ומחשופים, שינויים בגובה פני האגם ובמאזן המים, והשפעות האדם והאקלים על איכות המים ועל המערכת האקולוגית. בנוסף, יעסוק המושב בגישות מחקר חדשניות המשתמשות בטכנולוגיות מתקדמות של הדמיה גיאופיזית, ניטור רציף ודגימות עומק, לצד מודלים תחזיתיים לעתיד האגם בעידן של שינויי אקלים.
המושב נועד ליצור במה לדיון רב-תחומי בין חוקרים ממוסדות שונים, לקדם שיתופי פעולה, ולבחון כיצד הידע המצטבר על העבר וההווה של הכנרת יכול לתרום להבנת האתגרים העתידיים בניהול ושימור אחד מגופי המים החשובים והייחודיים בישראל.
נציג גם את תוואי הפרויקט לקידוח מדעי עמוק בקרקעית הכנרת תחת חסות ארגון ה ICDP והאקדמיה הישראלית למדעים.

המושב יתמקד בהיבטים הגיאולוגיים והאוקיאנוגרפיים של הסביבה הימית העכשווית והקדומה, מהאזור החופי, מדף ומדרון היבשת ועד לים העמוק. המושב יכלול, גם אך לא רק, מחקרים עדכניים העוסקים בתהליכי שקיעה והובלת סדימנט, שימוש באורגניזמים בוני שלד למחקרי ים, טקטוניקה פעילה, מורפולוגיה של הקרקעית, אינטראקציות בין תהליכים פיזיקליים, ביולוגיים וגיאוכימיים, השפעות אנתרופוגניות על המערכת הימית ועוד.
הדיונים ישלבו תוצאות מחקרים שדה, סקרים סייסמיים ונתוני לוויין, לצד מודלים נומריים וחדשנות טכנולוגית באיסוף וניתוח נתונים ימיים. המושב נועד לעודד שיח בין חוקרים מתחומים שונים העוסקים בגיאולוגיה, אוקיינוגרפיה, גיאופיזיקה וסביבה ימית, ולהציג מגמות חדשות בהבנת תהליכי הים והחופים בהקשרים מקומיים (ים תיכון וים סוף) ועולמיים.